מרינה בחיפה

בלוג זה נכתב על ידי שלמה מומו כהן קומודור קהילת שייטי הכרמל. הבלוג מתבסס על המצגת שהוצגה בולנת"ע של מינהל התכנון שבוצע בזום בתאריך 29 בספטמבר 2020. המצגת והנתונים הינם באחריות ובבעלות של משרד האדריכלים לרמן ושל רוני זיסו ממשרד התחבורה. הבלוג הינו באחריות הכותב בלבד.

מודה למשרד לרמן ולרוני זיסו על הנתונים.

ישראל מאופיינת בחוף ים ארוך של קרוב ל-200 ק"מ, מרבית אוכלוסיית המדינה מרוכזת בקרבת ולאורך החופים, ישראל משולה לאי מבחינה גיאופוליטית למעלה מ-95% מהסחר הכלכלי מבוצע ועובר בים. בים נמצאים מאגרי הגז המהווים עתודת אנרגיה ל-40-70 שנים הבאות.

הישענות החברה בישראל על הים מבחינת שער הסחר הביאה להקמת מספר מרכזי כניסה ויציאה כשהגדולים בהם, נמל חיפה על כלל מרכיביו, נמל חדרה, נמל אשדוד, מסוף אשקלון ונמל אילת.

בנוסף ריכוזי האוכלוסיה לאורך החוף מביאה את תרבות הפנאי והספורט הימי לקידמת הבמה.

תיכנון השימוש בחוף הים ובים הוטלו על הממשלה ללא קשר לגורם המוניציפלי הנושק לאזור, ככה שכל התכניות להתפתחות החופים והים נתונים ישירות למשרדי הממשלה.

בישראל, מינהל התכנון, עובר משיקולים פוליטיים ומאבקי כח של המפלגות והשרים ממשרד אחד לחברו, כיום מינהל התכנון הוענק לשר הפנים אריה דרעי כחלק מעיסקת הקואליציה של ממשלת 2020, בעבר המשרד חנה במשרד האוצר, במשרד הבינוי והשיכון ועוד….

התכנית העוסקת בנושא תיכנון החוף נקראת תמ"א 13. התכנית החלה בשנת 1983, עם תיקונים ועדכונים בשנת 2003 ו-2007 , ו-2016.

בשנים האחרונות הוקם על ידי משרד התחבורה צוות תכנון  שנקרא וועדת העורכים:

חברי ועדת העורכים

בין החברים של וועדת העורכים ניתן למצוא  את נציגי משרד התחבורה- רוני זיסו, נציגי משרד הפנים- מנהל התכנון- רונית מזר, המשרד להגנת הסביבה- יהודית מוסרי, פרד ארזואן ובני פירסט. בנוסף למשרדי הממשלה משתתפים בוועדת העורכים, ארגונים משקיפים ממשרד החקלאות, משרד הבטחון, משרד התיירות, רשות הטבע והגנים, נציגי השלטון המקומי ורשות הטבע והגנים. הוועדה פעלה בשטח כולל סקרים ושיחות עם כלל גורמי העניין ואף איתנו בקהילת שייטי הכרמל. הוועדה הטילה את מלאכת התכנון על משרד התכנון של רפי ועדנה לרמן, לצערנו רפי נפטר במהלך עבודת הוועדה ואלמנתו עדנה לקחה על עצמה את הפרוייקט כפעילות מרכזית בעיסוקה ולהנצחת זכרו של רפי. צוות התכנון כלל גורמים מקצועיים כגון: ריכוז תיפעולי, צוות תכנון אדריכלים מקצועי, תכנון כלכלי ופרוגרמטי, תכנון סביבתי על ידי מומחים מקצועיים בנושא- ברק כץ והילה אורן, אקולוג ימי- ד"ר רמי צדוק, וסדימנטולוג ימי פרופסור מיכה קליין.

הועדה התייעצה עם גורמי העניין הבאים: שייט וחינוך ימי- צ'יפס (ראובן אברמוביץ). עיצוב עירוני ונוף- אדר' עדנה לרמן. תכנון תיפעולי ע"י מנהלה המנוסה מאוד של מרינה הרצליה- אמיר צינדר. ותכנון הנדסי של אינג' הוך זאב.    

הצוותים קיימו פעילות במשך כשנתיים וחצי ובחנו את התכניות לאורך השנים, ביצעו תחזיות לצפי הביקושים המשוער וניתוח המגמות בארץ ובעולם.

 סה"כ הצוות מציין שקיימת התפתחות משמעותית בענף השייט בים התיכון ובדגש על צפון מערב הים התיכון.

85% מהמעגנות נמצאות בצפון מערב הים התיכון.

75% מהמעגנות מרוכזות בארבע מדינות : איטליה, ספרד, צרפת ויוון, שהן גם היעדים הפופולאריים ביותר למסלול שייט.

בשנים האחרונות יש פיתוח נמרץ של מאות מעגנות בים התיכון, בהן: טורקיה, יוון, קפריסין ועוד

 בשנת 2010 נמנו  253  מעגנות בים התיכון, לעומת 395 מעגנות שנימנו במהלך שנת 2018.

בעלי העניין המזוהים לנושא ועימם קיים הצוות דיונים ושיחות כללו:

•           רספ"ן

•           איגוד השייט

•           ארגוני ספורט וחינוך ימי

•           עמותות חינוכיות

•           שייטים

•           מועדונים ובי"ס לשייט

•           משרדי ממשלה

•           רשויות מקומיות לאורך החוף

•           עמותות וארגוני סביבה

•           רשות העתיקות

•           איגוד הדייגים

•           סקטור פרטי

•           חח"י

•           חנ"י

•           הציבור הרחב

הצוות סקר את המצב הנוכחי אל מול התחזית לשנת 2040.

הארץ חולקה לאזורים, באזור הצפון הכולל את עכו וצפונה אותרו 130 מקומות עגינה במעגנת עכו.

באזור חיפה קיימים כ-400 מקומות עגינה במעגן שביט.

אזור השרון, התחום מעתלית להרצליה קיימים כיום בפועל 0 מקומות עגינה בהנחת הזניחות של מכמורת.

אזור המרכז מהרצליה לבת ים, קיימים בפועל כיום במעגנות בהרצליה , ת"א ויפו 1240 מקומות עגינה.

באזור הדרום מבת ים ועד עזה קיימים 800 מקומות עגינה באשדוד ואשקלון.

יש לציין שסטטורית מאושרים באזורים הללו כיום כ-3000 מקומות, בפועל מיושמים עקב מימוש חסר בדרום רק 2570 מקומות עגינה.

הצוות בחן את החוף ואת המלצותיו בהיבטים שונים:

 מבנה ורגישות החוף, רצועת החוף בישראל צפופה ונמצאת תחת לחצי פיתוח והתנגשות בין אינטרסים שונים, עמוסה במגוון משתמשים ושימושים.

בחינת המרחב החופי – היבטים סביבתיים, בהיבטי: ארכיאולוגיה, מצב החופים – חופי רחצה מוכרזים, חופים פתוחים וסגורים.

היבטים סביבתיים של הסעת חול: ניתוח כיווני הסעת החול לאורך חופי ישראל ברצועה של עד כ-800 מטר מהחוף: 

בדרום: מדרום לכיוון צפון

בצפון:  מצפון לכיוון דרום

בת"א:  אנכי לקו החוף

השפעות סדימנטולוגיות על חופים סמוכים והמצוק החופי:ברור לכל ועמדה מול עיני הוועדה כל העת הידיעה באשר להשפעות הללו על החופים ועל המצוק הסמוך לחוף,  הקמת מבנה ימי גורמת לשינויים מורפולוגיים בקרקעית הים ובחופים החוליים הסמוכים אליו.לגודלו הפיזי של המבנה ובעיקר מרחק חדירתו אל הים בניצב לקו החוף השפעה רבה על עוצמת שינויים אלה.ההשפעה תלויה בכוון הזרם החופי והמיקום  ומרחק ההשפעה.

 מהניסיון המצטבר בחופי ישראל נראה כי ההשפעה עשויה להגיע עד למרחק של 3-5 פעמים ממרחק החדירה אל הים. השינויים המורפולוגיים המשמעותיים ביותר מתפתחים בדרך כלל בשלוש השנים הראשונות לאחר הקמת המבנה הימי ועם הזמן מתייצבת מחדש המורפולוגיה בסביבת המבנה ובחופים הסמוכים אליו. במידה ובקטע חוף גובל מצוי מצוק של רכס כורכר ללא הגנה מספקת תתכן הגברה של נסיגת המצוק (כמו התופעה שנצפתה בחופים שמצפון למרינה אשקלון).

השפעות על ערכי טבע ובתי גידול רגישים:  אל מול עיני הועדה עמדו כלל ההשפעות של הקמת המעגנות ובעיקר בתחום הטבע והגנת הסביבה. השפעת הפיתוח החופי והימי על בתי גידול תגרום לנזקים פיזיים לבתי הגידול והמסלע הטבעי שנגרמים ע"י עוגנים, חפירה והוצאת חול. הדבר יבוא לידי ביטוי:

•           שינוי באיכות המים (עכירות, הרחפת ושיחרור סדימנט ועוד) משפיע על האזור הבנטי ובתי הגידול

•           זיהום אור ורעש כלפי הסביבה הימית

•           השפעות הנובעות מעירבול נמוך ותחלופת מים מוגבלת במעגנה

מספנה-  שימוש בממיסים וחומרים מסוכנים אחרים.[יש תקינה מגבילה ופיקוח ]

בחלק מהמעגנות לא קיימת תשתית ראויה לטיפולים מסוג זה- משטחי עבודה אטומים לחלחול, שימוש במאצרות וכו'.

תקינה ופיקוח – כיום קיימות אמנות ורגולציה המסדירות היבטים אלה.

עבודת הוועדה כללה סקירה מלאה על ידי מומחים לכלל ההיבטים, להלן חלק מנושאי הסקר שנבחנו ע"י חברי הועדה:

סקירת היבטים הנדסיים

•           מבנים הנדסיים לאורך החוף

•           רוחות (כיוון ועצמה),

•           משטר גלים וסערות וזרמים

•           גאות ושפל

•           עליית מפלס הים

•           תקנים לתכנון וביצוע

•           נתיבי כניסה ויציאה,

•           קונפליקטים בין כלי שייט שונים

•           בטימטריה

•           שטח ועומק בתחום הבריכות ובתעלות הגישה,

•           שוברי גלים מזחים ורציפים.

•           מתקני קשירה.

הייבטים כלכליים ותחרות על שימושי קרקע

•           חוף הים בישראל הינו "מוצר במחסור".

•           צפיפות האוכלוסייה לקילומטר בחוף הים התיכון של  ישראל היא מהגבוהות ביותר ועומדת על כ-38.5 אלף תושבים לק"מ לשם השוואה בצרפת כ 14,000 תושבים.

•           ערכו הכלכלי לציבור של חוף הים קשה לאומדן מפני שהוא אינו נכס סחיר. ניתן להניח שערכו הכלכלי לא פחות מעלות הקמתו של פארק אינטנסיבי ברמה הגבוהה ביותר.

•           מעגנות תופסות חלק מקו החוף מחד, אך מאידך יש בהן, במינון הנכון, ערך מוסף לכלכלת הערים הנמצאות בעורפן.

התועלות הכלליות החיצוניות שאינן "סחירות"

מעגנה מהווה חלק מהאטרקטיביות של העיר, מהבסיס הכלכלי שלה, עורף נמל חי ותוסס, הבטחת החינוך הימי וכו'.

מיתוג עירוני המבוסס על פעילויות חינוך כגון חינוך ימי ופעילות של אירועי תרבות בתחום המעגנה.

התועלות הישירות ה"סחירות" :הכנסות ישירות מדמי עגינה ושירות לכלי שייט. הכנסות מהשכרת שטחים סחירים לשימושי קרקע כמו מסעדות ובתי קפה. הכנסות ממבקרים ומתיירות בעורף העירוני של המעגנה: הסעדה, מסחר, מלונאות, תיירות ובילוי. הכנסות התומכות בכלכלה העירונית.

הביקוש למקומות עגינה.

הביקוש למקומות עגינה בעתיד.

עבודת הועדה התבססה על ההנחה שהביקוש למקומות העגינה בעשורים הקרובים ייגדל התאם למדדים בינלאומיים הידועים בעת הזאת. תחזית וצפי לביקוש למקומות העגינה בשנת 2040, התבססה על מתודולוגיה סדורה.

•           זיהוי מספר המשתמשים במצב הקיים ובחינת קצב הגידול במספר המשתמשים.

•           בחינת המרכיבים החברתיים כלכליים לתחזית המשתמשים בכל אחד מהענפים והגדרת המדדים העיקריים לאומדן הביקוש לשנת היעד.

                התחזית התבססה על פריסת האוכלוסייה המתגוררת במרחק של עד 25 קילומטר מהחוף בהתאם לתכנית האסטרטגית של מינהל התכנון ונתוני למ"ס 2018.

סה"כ כ-10 מיליון תושבים יתגוררו בטווח של עד 25 ק"מ מהחוף, המהווים כ-70% מכלל אוכלוסיית ישראל בשנת 2040

תחזית ארצית לביקוש למקומות עגינה ל-2040 (מספרים מעוגלים)

רכיבי המשתמשים העיקרייםמשתני החישוב ושיטת חישובתחזית
מספר כלי השייט למטרות נופש בבעלות פרטיתתל"ג וגידול בנפש11,000
מספר כלי השיט בשכירות תפעול ע"י השוכרתל"ג וגידול בנפש520
מספר כלי השיט להסעת נוסעים (בשכר)תל"ג וגידול בנפש290
מספר כלי השיט (העוגנים) לחינוך הימי במעגנותגידול אוכלוסייה840
כלי שייט לדייגמכסה350
כלי שיט לתיירות חוץ  (**)כ- 2% מסך הביקוש250
סה"כ ביקוש למקומות עגינה (מעוגל)13,250

תוספת של כ-15 מקומות עגינה בכל מעגנה לתפקידים ימיים שונים ובהם משטרה, צבא, ביטחון, כיבוי, תחזוקה, פיקוח, וכלי שייט לצרכים נוספים.

התחזית הינה לביקוש של כ-970 מקומות עגינה רק במטרופולין חיפה על פי המדדים מעלה.

התחזית מניחה בתחום הספורט הימי:

ברשות הספנות רשומים כ-24,000 כלי שייט קטנים, המשמשים לצורכי ספורט, נופש וחינוך ימי. קיימים עוד אלפי כלי שייט שאינם רשומים.

החינוך הפורמלי – כולל  בתי ספר ימיים ובתי ספר לחינוך ימי מטעם משרד החינוך והחברה לחינוך ימי בישראל.

חינוך בלתי פורמלי ומועדונים קהילתיים –

ארגונים לא למטרות ספורט תחרותי: צופי-ים, יורדי-ים זבולון, אתגרים, בית הלוחם, זיו נעורים, עוגן לחיים וכד'.

ספורט תחרותי והישגי: מועדוני שיט המייצגים בתחרויות בישראל ובעולם ברמה אולימפית.

בשנת 2018 קיימים כ-30,000 בנות ובני נוער המשתמשים בים כמקור פעילות, מספרים אלו נמצאים בביקוש אדיר להרחבה על ידי משרד החינוך ותנועות הנוער הימיות, בכל הגופים מודגש כי מגבלת התשתיות מונעת הרחבה משמעותית של הפעילות כל מעגנה חדשה תאפשר לאלפי בני נוער נוספים לזכות בחינוך ימי.

כאמור, בחינוך הימי יש גידול במספר החניכים.בצופי הים יש גידול,  כיום 1600 חניכיים משתתפים, 

בנוסף: עומדים להיפתח שבטים חדשים במרינה אשדוד ובחדרה.

לא פותחים מקומות חדשים כי קשה לעבוד ללא מעגנה.

ההנחה הינה בשנת 2040 יהיה ביקוש למעלה מ-52,000 משתמשי חינוך ימי בלבד.

התכנית המומלצת

התכנית המומלצת נשענה על ההנחות כי:

מעגנה כמוקד וכמפגש עיר חוף וסביבה ימית המשרתת את הציבור הרחב, צמודה לעורף עירוני אינטנסיבי ויוצרת נגישות של הציבור אל קו המים.

מעגנה כמרכז חינוך ותרבות ימית  – נותנת מענה למגוון שימושים במרחב הארצי והאזורי ע"י הכללת פעילות חינוך, תרבות, חברה ונופש הקשורה לים.

מעגנה כמרכז נופש ותיירות ימית התואמת לשילוב של פעילויות שייט, נופש ימי ותיירות ים תיכונית  למשתמשים מהארץ ומחו"ל.

פרספקטיבה חברתית אזורית חלוקת ההנאה משרותי מעגנה המשמשת כמוקד פעילות מגוון המשרת אוכלוסייה אזורית ומקומית.

תכנון  מעגנות התואם את מגבלת פיתוח אזור חוף הים התיכון הישראלי –מתחשב במגבלת אפשרויות הפיתוח בחוף, בחופים פתוחים, ואי פגיעה בחופי רחצה.

פיתוח רגיש ומתחשב בערכי הסביבה החופית בים וביבשה התחשבות במשאבי החול והים, שמירה על ערכי הטבע בים ובחוף, מניעת זיהום ים, הפחתת ההשפעות על בתי גידול חופיים וימיים ומניעת פגיעה באזורים בעלי ערכיות גבוהה.שמירת רצף המרחב החופי  מלווה במעבר חופשי ורציף לאורך החוף, ומאפשר חיבוריות אל חופים סמוכים, אל המרחב הציבורי והעורף העירוני.

תכנון מעגנות העומד בקו אחד עם ההמלצות הבין-לאומיות לפיתוח סביבתי, חברתי וכלכלי ובפרט נמצא בהלימה עם מטרות פיתוח המרחב הימי והצמיחה הכחולה.

התיכנון ביקש לבחון את ההצעות על פי הפרמטרים הבאים:

במאמר זה לא נסקור את כלל ההמלצות לאורך החוף הישראלי, נתמקד במטרופולין חיפה שהוא העניין שלנו כקהילת שייטי הכרמל.

באזורנו הוועדה בחנה את המשמעויות הנובעות מהקמת מעגנה בנהריה, הרחבת המעגנה בעכו, הקמת מעגנה בקרית ים, הקמת מעגנה בחוף קרית חיים, הרחבת מעגן שביט, שימוש בנמל המערבי, הקמת מעגנה בבת גלים.

המעגנה בקרית חיים נפסלה על ידי הוועדה בהתאם לפרמטרים לעיל, המעגנה בקרית ים נשארה כאופציה עם סבירות והמלצה נמוכה. השימוש במערב הנמל נמצא כאופטימלי אך ניפסל על הסף על ידי משרד הביטחון, לדבריהם ל-40 שנה הקרובות.

בסיכום הועדה והמלצותיה למינהל התכנון נאמר:

נבחנו 5 חלופות תכנון במטרופולין חיפה:

1. מעגנה מוצעת בבת גלים- מותנה בפינוי בה"ד חיל הים, תואמת החלטת וולחו"ף למיקום מעגנה.

2. מעגנה בנמל המערבי – לא חזוי בטווח התכנית

3. מעגנת שביט הקיימת (400 מקומות עגינה) עם אפשרות הרחבה

4. מעגנה רעיונית בקריית חיים- חוות המיכלים- אינה מומלצת

5. מעגנה רעיונית בקרית ים – כמעגנה חלופית למעגנות האחרות במטרופולין

הצעה להקמת מעגנה הכוללת מרכז חינוך ימי המשרתת את העיר והאזור לכ-700 מקומות עגינה

המלצות הועדה להקמת המעגנה בחיפה באזור המופר של בת גלים עומדים בהנחות התכנון הראשוניות ובתנאים שהוצבו בפני צוות התכנון והם:

המלצת צוות התכנון:

הקמת מעגנה – מימוש עוגן מאושר

בנוסף בחנה הועדה את נושא הרחבת מעגן שביט ומצאה:

החלטת ועדת העורכים (1/8/2019) – מעגנה עם אפשרות הרחבה

המלצת צוות התכנון:

הרחבת המעגנה ושיפור תפקוד המעגנה

כאמור הצעות אלו הובאו לאחרונה ע"י ועדת העורכים וצוות התיכנון כהמלצה לאישור של מינהל התכנון.

כלל התכנית הוצגה למינהל ע"י משרד האדריכלים לרמן, וכללה הקמת 6 מעגנות ב-20 השנים הקרובות לצורך עמידה בחלק מהביקוש הצפוי למקומות עגינה בישראל. התייחסותי  בבלוג זה הינה כרגע רק לחיפה, אף על פי שהתכנית דנה במעגנות בנהריה, חיפה, חדרה, נתניה, הרחבת ת"א, ובת ים.

כאמור האירוע גרר תגובות במהלך הדיון ולאחריו ברשת על מרינה בבת גלים, על כביכול גריעת החוף מהאזרחים, פגיעה בטבע וכד'.

לא כך הדבר. המרינה מתוכננת בין חוף הכלבים החדש  למינחת רמב"ם,  התכנית לא נוגעת בחופים הקיימים. המרינה על אזור מופר, סלעי .המרינה תשמש כגשר ופתח ליציאה לים של כולנו, שייטים, חותרים, נוער, צוללים, סאפיסטים ותהפוך את המקום שמעולם לא השתמשו בו בים, למקום שוקק ומלא חיים של אנשים.

ההמלצה של משרד התחבורה למינהל התכנון במשרד הפנים הינה להקים את המעגנה בבת גלים. ההצעה קיבלה את תמיכת ראשת העיר חיפה ד"ר עינת קליש ואת תמיכת משרד התיירות.

התנגדות המשרד לאיכות הסביבה והארגונים הירוקים .

הטענות העיקריות של גזילת החופים מהציבור, מתן פתרון לביקושים של אלפיון עליון על פני כלל הציבור וכד' הינן חסרות בסיס ומנותקות מהמציאות.

התכנית הינה להקים את המרינה על החוף שיפנה בה"ד חיל הים,

חזית הים של הבהד מתוכננת להיות ותשאר כטיילת גם לאחר שתבנה מרינה במקום, חוף הבהד "מופר" לחלוטין וסלעי לחלוטין, לעולם לא יהיה כאן חוף רחצה, אין במים שום נכס אקולוגי ערכי , הנושא נבדק על ידי אקולוגים ימיים מובילים, השטח הערכי בבת גלים, נמצא מערבית לתא השטח המתוכנן למרינה. ככה שהמרינה אינה גוזלת שום נכס קיים או עתידי מהציבור.

באשר לפרופיל השייטים, נהוג לייחס לשייטים אלפיון עליון, אוליגרכים, הון שלטון וכד', מומלץ לבוא ולהסתובב ברציפים, השייטים מאופיינים כולם בדבר אחד הטמון היטב בצופן הגנטי שלהם, אהבת הים!, לצורך מימוש אהבתם הם מוכנים לוותר על מותרות אחרות, להצטמצם בצריכה ולבצע את כלל פעולות התיפעול והאחזקה יחדיו. תמצאו ספינות חדשות בנות 10 שנים לצד ספינות ותיקות בנות 50-60 שנה שחברו להם 5-6 משוגעים לדבר, השקיעו את חסכונותיהם ורכשו את חלומם. הגיל הממוצע הינו של פנסיונרים או כמעט, כולם ממעמד הביניים. אין כאן אוליגרכים או אלפיון עליון. כולם אוהבים ים ודואגים שאכן יישאר ים כחול ונקי, הספינות מונעות בעיקר במפרש, אינן מזהמות, אינן פוגעות בנכסי הטבע וכחוט השני תמצאו חבורת "אקו אוריינטד " בהתנדבות שפועלים למען הסביבה 24/7  עשרות מונים יותר מאשר הארגונים והגופים שעושים זאת בשכר.

בדיוני הועדה הציגה ראשת העיר חיפה בדומה לכלל ראשי הערים, עמדה ברורה וחד משמעית:

קליש רותם: "שיט, ספורט ימי ועיר חוף, לא חייבים לבוא על חשבון הטבע והרוחצים. בחיפה הגענו לאיזונים טובים בין כל הצרכים והרגישויות. חיפה חייבת מעגנה על מנת לממש את הפוטנציאל האדיר הגלום בה כעיר ים תיכונית החובקת מפרץ ימי. פיתוח ענפי השייט, הספורט והחינוך הימי שנמצאים היום בסכנה בשל הקמת נמל המפרץ – מהווים חלק מחזונה של העיר.

 המרינה החדשה תאזן בין כל אלה, מבלי לפגוע בערכי טבע ימיים כפי שהדבר נעשה במעגנות קטנות שנתנו תנופה אדירה לערי ים רבות בכל העולם.  המרינה אותה אנו מקדמים תוקם כאמור בחוף סלעי מבלי לפגוע בערכי טבע ימיים. מדובר בחוף שמעולם לא שימש ואינו יכול לשמש בשל התנאים הקיימים בו לרחצה או כל פעילות ימית אחרת. 

תכנית המרינות הארצית תשדרג את חיפה כעיר ים וחוף עשרות מונים מבלי לפגוע בטבע!

מדוע שלחיפה לא תהייה מעגנה מכובדת, בין לאומית, שתקבל תיירות איכותית, מדוע לילדי חיפה לא מגיעה מרינה מרווחת עם מרכז ימי משמעותי ומקומות עגינה בשפע

  בעשר השנים האחרונות מספר המעגנות באזור זה עלה מ-250 ל-400 ואף לא מעגנה אחת בישראל, יש משהו שהם יודעים ואנחנו טרם הבנו?

העולם מתקדם לעבר תרבות הפנאי של הים. בעידן שאחרי הקורונה, הספינות הן הקפסולה האולטימטיבית, הן מאפשרות באופן מיטבי ספורט לצד ריחוק ומניעת התקהלויות.

יש לנו בישראל משאב טבע מדהים של ים והר, סביבה טבעית שדורשת מעגנות כפתחי יציאה לטבע בספיקה גבוהה, בואו נסתכל קדימה ונתכנן..